מוזמנים לפינטרסט שלי https://www.pinterest.com/rotembilu/

יום שני, 30 במאי 2016

דברי אלי בפרחים או "אמא משעמם לי"


כל אמא נתקלת בשלב מסויים  בשלישיית המילים האלמותית  " אמא משעמם לי" .
זה מגיע בגלים, בגילאים מסויימים אך משתנים, אצל בנות ואצל  בנים 
ולפי מחקרים ( מבוססים יותר או פחות...) הם גורמים לאמהות לצמיחה של שיער לבן, להפרעות קשב וריכוז ולירידה חדה בסף העצבים- מה שמוביל באופן ישיר לעליה חדה בגובה הדציבלים..... 

אמא שלי האישית, שהיא אמא קסומה ומיוחדת ( ועליה בטח עוד אכתוב הרבה מאוד .... ) מיד היתה ממציאה פעילות יצירה שתיתן מענה ל "משעמם לי" , כך שבאופן הכי טבעי אני נוהגת  כפי שלמדתי מהדוגמא הכי חזקה בחיי.

נכון הוא , שמאז שגיברת "טרשת" הצטרפה למשפחתנו, כמות האופציות והרעיונות ליצירה עולים על הדרישה, ויש גם לוח פינטרסט  שגם בו יש אינפלציה מוטרפת של רעיונות.

 ולכן, בשניה שהשעמום מרים את ראשו, אני שולפת את כרטיס היצירה וקדימה לעבודה.

השבוע טל ואני עשינו אחר צהריים של פרחי נייר, לאחר שקיבלתי השראה בפינטרסט,
עם הדרכה שנלקחה מאתר מקסים בשם http://wonderfuldiy.com/  המאגד בתוכו, בדומה לפינטרסט, רעיונות מרחבי הרשת. 


השתמשנו בניירות אורגמי ונייר עטיפה פשוט,
דבק AMOS לבן ושקוף ( או כמו שטל קוראת לו "עמוסי") 
שיפודי עץ
 ומספריים


שלב 1- הגבעולים

חתכנו רצועות
של נייר עטיפה ירוק בגודל 20 ס"מ על 6 ס"מ  ( מספר הרצועות כמספר הפרחים שנכין) 
גלגלנו באמצעות שיפוד עץ בצורה אלכסונית והדבקנו ( עם עמוסי,, זוכרים ? ) 
גם באמצע הגלגול , וגם בקצה לטובת יציבות ולסגירה של הגבעול . הוצאנו את השיפוד ונתנו לו להתייבש.











והנה הגבעולים מוכנים : 


עכשיו עוברים לעלי הכותרת הצבעוניים והמשמחים :-) 
עבדנו בשתי שיטות שונות, ואני ממלציה לנסות את שתיהן וככה להחליט מה יותר נח.
בשיטה אחת : 
בוחרים נייר בצבע שרוצים, מגלגלים על השיפוד בצורה מקבילה לשיפוד, כמו כאן : 




 באמצעות המספריים גוזרים כמעט עד הסוף - משאירים מרווח של 1.5 ס"מ ( לרצועה איתה נדביק) 







וככה זה נראה-  חתוך







את הדבק נמרח בחלק החיצוני, כך התלתלים יסתלסלו החוצה.  



בשיטת החיתוך השניה, קודם חותכים רצועות ורק אז מסלסלים אותן על השיפוד - בדומה לקווילינג. 
כמו כאן : 







את הדבק שוב, נמרח על הצד החיצוני .



עכשיו מרכיבים את הפרח . 
את החלק עליו מרחנו דבק  הדבקנו בעדינות ובצורה אלכסונית על הגבעול, כך שבכל סיבוב, רואים שניים או שלושה תלתלים באותו הגובה. 




השלב הבא-  עלים לגבעול של עלי הכותרת

משתמשים בנייר ירוק, בגודל 5 ס"מ על 8 ס"מ , מקפלים לרוחב אחרי כל חצי סנטימטר, כך שיצא אקורדיון. 













את אחד הקצוות חותכים מימין ומשמאל של אותו קצה  כך שנוצר לנו שפיץ-  קצה של עלה,
וכשפותחים מקבלים סרט  של עלים


 






כמו בעלי הכותרת, מורחים דבק על החלק האחורי ומדביקים בסיבוב על הגבעול,מסביב לבסיס עלי הכותרת.





וזהו, הפרח מוכן ! 


מכינים עוד פרחים , מאגדים לזר יפה ,
וככה הרווחנו שעת יצירה וכיף גדול ביחד !  

אם הכנתם פרחים, שלחו לי תמונות ! 

שלכם, רותם  ( ובהדרכה הזו, גם טל )















יום שלישי, 10 במאי 2016

פלאפל של בכי ושל צחוק

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא יום עצוב.
יום של התכנסות פנימה, של זכרונות ושל מחשבות.
על מה שהיה ,מה שיש ומה שעוד יהיה.

השכול נגס גם במשפחה שלנו.
מצרפת לכאן פוסט שכתבתי לפני שנה , שמתאר תחושות מנקודת מבט של ילדה. 

ילדה בכיתה ב'.
מה מבינים במלחמות כשאתה כל כך צעיר?
הייתה תחושה של מלחמה באוויר.
בפיקניק המשפחתי ההוא העמידו אוהלי גיוס בחניון של פארק הירקון , נו אז מה אם זו הייתה שבת? עכשיו זה מלחמה...
ורני אמר לאבא שלי - יאללה גדעון בואו נלך הביתה, אני בטח צריך להתארגן...
והצטלמנו, כמו שתמיד, אבל לא.
גם תמונות משפחתיות גרעיניות כאלו.
מי ידע?
ילדה בכיתה ב'.
שלא יכולה לשכוח את הטלפון ההוא שהקפיץ את הבית,
ואימא שלי בריצה לכיוון הטלפון אומרת " רני ".
כי היא תאומה... ותאומות מרגישות.
והבעל של התאומה שלה , רני, נהרג.
יהי זכרך ברוך .
( רן ציפר, דוד שלי , נקרא לשירות מילואים עם פרוץ מלחמת לבנון, ביום שני 11/6/1982 נפצע פצעי מוות מטיל סאגר שנורה מטנק סורי. בן 32 היה במותו.
השאיר אחריו את את אשתו רחלי, גילי בן שש ונועה בת שנתיים )


מאז שאני אמא, ימי הזכרון קשים עלי . 
מאז שאני  חולה, הם הופכים כמעט בלתי אפשריים.

בהוראת הרופאים אני נמנעת מלהגיע לבתי עלמין.  מתסבר שעצם השהות שם, בינות אבנים שסוגרות על חיים שנגדעו ,
ולא משנה מה היה הגיל או מה היתה הסיבה, מורידים אותי כל כך, שקשה להרים חזרה.

וככה, כמו שאני נוהגת מאז שהטרשת הצטרפה לחיי, אני מוצאת לי מעקפים ונופכת אותם להרגל חדש.
הידיים רדומות ? נסרוג ונלמד אותן תחושה חדשה.
הזכרון התקלקל ? נתחיל לרשום בכל מקום, ולהזכיר בדרך אחרת.
יום הזכרון קשה מנשוא? נזמין אורחים לחגוג עצמאות וככה נשמור את העצב בין ההכנות, שלא ישתלט...

וככה, מאז שגיברת טרשת פה,  בערב יום העצמאות יש מסיבה גדולה, צוהלת, עם חברים וילדים ואוכל ואלכוהול וזיקוקים, כי ככה צריך , דוד שלי רני היה אומר, לחגוג את החיים ! 

פתיחת החגיגות מסתמנת  תמיד בפלאפל טרי טעים וחם שאני מכינה לבד, בשנתיים האחרונות הוא גם נטול גלוטן ! 

אז הנה, מוגש לכם באהבה 

פלאפל של בכי ושל וצחוק 


הכמות כאן היא כמות גדולה, כיאה לחגיגות...( לדעתי 60 כדורים)  אתם מוזמנים לחלק או להכפיל כראות עינייכם

המצרכים : 
1 קג חומוס יבש- מושרה במים לפחות 12 שעות.
1 צרור פטרוזליה
1 צרור כוסברה ( ממליצה לא לוותר על הכוסברה, נותנת טעם שהוא חלק בלי נפרד מהפלאפל. אם בכל
 זאת חייבים אז מחליפים בפרטוזליה )
 6 שיני שום קלופות
1 בצל גדול חתוך לשמיניות 
1 כף זרעי כוסברה
2 כפות מלח
1 כף פלפל שחור
1 כף פפריקה מתוקה
1 כף כמון 
1 כף אבקת סודה לשתיה
חצי כוס פירורי לחם או בגרסה נטולת גלוטן- פירורי לחם ללא גלוטן/קמת תמי
חצי כוס מים 

מטחנת בשר ( שלי מחוברת לקיטשן אייד ) או מעבד מזון 
שמן לטיגון 



משרים את החומוסים במים  ( הם עושים קולות פיצפוץ מצחיקים... ) 



אחרי לפחות 12 שעות, מסננים ושוטפים 


מכינים את כל התוספות



את כל המרכיבים טוחנים במטחנת הבשר או במעבד המזון 



אחרי שמסיימים לטחון את הכל, מערבבים היטב את כל המרכיבים ( אני לשה את התערובת ) 
טועמים ומתקנים תיבול . 
הטעם צריך להיות מעט חזק יותר מהטעם של התוצאה הסופית.




בשלב זה אפשר לתת לתערובת לנוח ( אפילו עד יומיים במקרר בכלי סגור היטב ) ולטגן רק לפני ההגשה.

את הטיגון אני עושה בשמן עמוק , עם מכשיר יצירת הפלאפל שמזכיר לי את הילדות...
כי גם בפלאפליות פעם היו משמשים בו. מעין ידית מתכת עם קפיץ בקצה ומגרעת לקציצת הפלאפל.

בין קציצה לקציצה אני מרטיבה במעט מים למנוע הידבקות.



 מטגנים להשחמה, משני הצדדים, מוציאים לטפטוף שאריות השמן על נייר סופג




ומנסים להביא את הפלאפל לשולחן בלי שיאכלו את הכל בדרך ..... 



יום זכרון קל , וחג עצמאות שמח 
רותם 

יום שבת, 7 במאי 2016

על מלחמות, ניצחונות ומה שביניהן


סיבוב בקניון לקניות לפני החג , הביא את טל שלי לחנות של בגדים שגם בה נמכרים צמידים של "העוגן".
המוכרת הציעה לטל לקנות צמיד ולהציל חולה טרשת.
טל אמרה למוכרת שאמא שלה חולת טרשת ושהצמיד לא יציל אף אחד...
המוכרת בתגובה התחילה לדמוע ואמרה לטל שלי "מה ? אמא שלך? אוי מסכנה.... היא הולכת למות....."
טל כמובן הייתה בשוק מהתגובה, והתחילה להסביר למוכרת כמה היא טועה ומה זו טרשת נפוצה.

טל הייתה בת 7  כשחליתי. עלתה לכיתה ג .
אור היה בן 4 .
שניהם ידעו מהרגע הראשון מה קורה לאמא, מה המחלה הזו, איך היא מתבטאת ומה זה אומר.

טל ואור הם שגרירי הסברה לטרשת הנפוצה כמוני וכמו חבריי ובני משפחתי.

טל ואור יודעים בדיוק שאפשר לחיות עם זה.
שכדאי לדעת יותר על המחלה , ושאני וחבריי לקהילת החולים מתמודדים עם הטרשת, יום יום שעה שעה.

ואז בא "העוגן " שהוא עוגן של אריה ושל שרית. שהם מציגים את העוגן כאחיזה אחד בשני ,הצלה.
שרית יצאה להציל את אריה. ופרגנתי לגמרי כי זה שלה. 
היא יצאה למסע, עם הרבה קשרים במקומות הנכונים במדיה ובקהילת הסלבס.
רצינו שיתוף פעולה, וניסינו, אבל זה לא הלך.

אבל מה שבתחילה הוצג כמסע אישי, הפך למפלצת של דיסאינפורמציה, של סילוף ושל מאבק.

פתאום נעלם מהעין של כולם, שזה מסע אישי לאיסוף תרומות . לטובת ניסוי אחד.
אחד מתוך המון ניסויים שנעשים בתחום, בכמה מרכזים רפואיים בישראל, על ידי רופאים שונים ועם מטרות שונות.


הצצה במילון נותנת פירוש לעוגן:
עֹגֶן
1. עצם בעל משקל רב המשמש לעצירת כלי שיט.
2. בסיס חזק ויציב.
3. אייטם מרכזי ומושך קהל במהדורת חדשות, מוסף או מדור בעיתון.

אז "העוגן שלהם" כשמו כן הוא, בעל משקל רב.
וברגע שהפרסומים צועקים " להציל את חולי הטרשת" , בפועל מה שקורה הוא , ש"קמפיין העוגן" הזה לוקח אותי ואותנו, את ההתמודדות שלי ושלנו, את ההסברה הענפה והשגרירים הקסומים ,
ומחזיר אותנו אחורה , מושך אותנו למטה, תוקע אותנו.
קובר אותנו באדמה של דעות קדומות ודיסאינפורמציה. כמו עוגן בנמל .

וחברה שלי , שהיא מקסימה ויפה ומוכשרת וחכמה ומצחיקה ונעימה וגם חולה בטרשת נפוצה, פתאום מפסיקה לקבל טלפונים של בחורים נחמדים, כי "קמפיין העוגן" שידר שצריך להציל אותה וזה היה בטלויזיה אז זה בטח נכון...

וחברה אחרת, שבת זוגו של בנה החליטה לעזוב אותו במקום להתחתן איתו, כי אמא שלו חולה בטרשת ובטח היא תיכף תמות... ונכון שהוא הבטיח שזה לא תורשתי אבל הפרסומים ברחובות ... היא מפחדת...

וחבר אחר שחולה בטרשת, ועומד בפני קידום בעבודה, אבל בגלל הקמפיין בטלויזיה,  מדלגים עליו ,כי עדיף לתת למי שיש לו עתיד וסיכוי להמשיך לעבוד ולחיות....

וטלפונים של משפחות מודאגות, שחושבות פתאום שאולי רק רצו להרגיע אותם כשסיפרו שאפשר לחיות עם זה , אבל בשלטי חוצות יש סלבס במבטים עצובים שאומרים במילים לא מילים שאנחנו עם רגל אחת בקבר...

את הנזק שנעשה כנראה שכבר אי אפשר לתקן. 

ולכן, אנחנו, חבריי ואני, "ms ישראל" וחולי טרשת נפוצה רבים, במצבים שונים, החלטנו להסתכל על מה שכן שאפשר לעשות, כדי להמשיך להעלות את המודעות למחלה !

אני מזמינה את כל מי שרץ , לבוא לרוץ במרוץ להעלאת המודעות לטרשת נפוצה ב 3/6/2016

אני מזמינה את כל מי שיוצרת ויוצר בנייר להשתתף בפרוייקט כרטיסי הברכה  שיזמתי
 ולהיות איתנו , " ms ישראל - ולדעת, להתמודד ולחיות "

לדעת ! כדי שידעו כולם מה זה אומר טרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית, שהיא לא תורשית ולא גנטית, שבה הגוף שלנו יום אחד מתבלבל, ותוקף את עצמו. שכל התקף כזה פוגע בצורה מסוימת בהולכה העצבית.  שאצל כל חולה המחלה מתבטאת בצורה אחרת, ומתקדמת בצורה אינדיבדואלית לחלוטין.

להתמודד !  כדי שידעו כולם שאנחנו יכולים ( כל אחד במגבלותיו הוא ) להיות חלק בלתי נפרד מהחברה, לעבוד, לצחוק, לגדל ילדים ולפתח מערכות יחסים, לתרום לחברה המון, ולא להזדקק להצלה !

ולחיות ! לחיות חיים מלאים טובים ויפים, כי אפשר לחיות עם זה !
ולא, לא מתים מזה. מתים עם זה, בעצם כמו שכולם מתים עם משהוא.... בזמן שלהם....

זה היה ארוך, זה בא מבפנים ,תודה שאתם איתי .
רותם



יום ראשון, 1 במאי 2016

חלומות שמתגשמים, פרוייקט שהופך מרעיון למציאות ( או בשם הרשמי "קהילת הסקראפ מתגייסת להעלאת המודעות לטרשת נפוצה")

כולם יודעים שאצלינו בבית משעה 20:00 איזור הסלון הופך להיות איזור נטול ילדים.

זה הזמן שלנו.
לנוח מהיום, לנקות קצת את הראש,לדבר או לשתוק, לבהות במסך או לסרוג, להתיעץ ולשתף ...
זמן של "גדולים" .
בדיוק ככה , לפני שלושה שבועות, תוך בהיה בפרסומות ששודרו להן בין חדשות לחדשות, ידעתי שהוא בדרך.
הרעיון.
הוא כבר נוצר, הוא מין דחף כזה לעשות משהוא, לא בקטנה.
משהוא גדול, עם משמעות, עם מסר, עם גיוס של קהילה.
עוד לא היה לו שם, עוד לא היו לו פנים , הוא רק התחיל. 
וזה ישב שם בבטן והתחיל לבעוט לי. 

ובבוקר למחרת, תוך קריאת פוסט בפייסבוק, על התגיסות של קהילה שאני חלק ממנה, לפרוייקט אחר,
זה דקר לי, זה גרם לי לשאול שאלות, זה גרם לבעיטה ההיא, מאמש, לבעוט כל כך חזק, שהאצבעות התחילו לכתוב.
וככה, מכתיבת מילה אחת לכתיבתה של השניה הרעיון נולד. כבר היו לו פנים, וידיים ורגליים, ולב שהתחיל לפעום.

ועם הלב הזה, המשכתי הלאה, עוד הודעה ועוד הודעה, והלב הזה גדל תוך דקות, בהתגייסות עצומה של נשים נפלאות! 
תוך שעתיים הוא עמד לו שם . רעיון שלם, עם לב פועם, עם מחשבה, עם חיוך ! 

אתמול בלילה הוא יצא לאויר העולם, והעולם קיבל אותו בזרועות פתוחות ובחיבוק אוהב ! 

שניה לפני שאני מציגה את הרעיון , אני חייבת לאמר תודה מכל הלב למלאכיות הנפלאות שתרמו ופירגנו, שמלוות ותומכות.  שמהוות את המובילות בקהילת הסקראפ הישראלית ושאני גאה להיקרא חברה שלהן. רעות ארד, ליטל ואן שטיינברגן,קרן סביליה, סימה יוסף,שירי רוזן כרמלי ויעל יניב  . 

ולענת שלי , ענת איילון, מנכלית MS ישראל והנר לרגלי, שותפה לחלומות ! 

הנה הרעיון כלשונו : 

אני, רותם בילו, חולה בטרשת נפוצה ,חלק מארגון "MSישראל "( חברה לתועלת הציבור) וחלק מקהילת הסקראפ, בשיתוף עם מובילות בתחום הסקראפ בישראל, גאה להעלות את פרוייקט
" קהילת הסקראפ מתגייסת להעלאת המודעות לטרשת נפוצה "

כרטיסי ברכה בהשראת הקו המנחה שאפשר להתמודד ולחיות עם טרשת נפוצה !
קצת על MSישראל : חברה לתועלת הציבור אשר יוזמת מארגנת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, משפחותיהם ומעגלי התמיכה בהם תוך העלאת המודעות הציבורית למחלה, השלכותיה ותופעות הלוואי שלה, כשהקו המנחה אותנו הוא לדעת, להתמודד ולחיות !
האתגר הוא עיצוב כרטיס שיכלול מילה או ערך (לא חובה) ההשראה מצבעי הלוגו של MS ישראל (כתום וכחול) אבל פתוח לעיצוב ולפירוש של כל אחת ואחד. (כדאי להישאר עם הצבעים)
משפטי השראה שמשתמשים בהם בקהילת חולי הטרשת באופן שוטף כמו
+רק רציתי להגיד תודה
+לא לשכוח לנשום
+לאט לאט ובסבלנות, הכל יסתדר
+הכל אפשרי
+מקסימום נצליח
+מחשבה יוצרת מציאות
או רק מילת ערך אחד ( כהמשך לסלוגן לדעת. להתמודד. לחיות) כמו :
לאהוב
לנשום
לשמוח
וכו...
המשתתפות באתגר ישלחו צילום של הכרטיס למייל bilurotem@gmail.com
כשבכותרת יצויין "אתגר כרטיסי ברכה MS ישראל"
כמו כן, יש לשלוח בדואר את הכרטיס עצמו לכתובת "רותם בילו,נחל פולג 21 כפר יונה 4030813"
מתוך כלל הכרטיסים יבחרו 6 כרטיסים ע"י צוות מאנשי העמותה, הזוכות יקבלו מתנות ( תרומת מובילות בתחום שהתגייסו לפרויקט) והכרטיסים הזוכים יהפכו למארז כרטיסי ברכה שיודפס וישווק לקהל הרחב כשהרווחים יועברו לטובת MSישראל ולפעילויות לחולים.
טווח הפעילויות יהיה במשך חודש מאי, הזוכים יוכרזו בתחילת חודש יוני ובאוגוסט נתחיל לשווק את מארז כרטיסי הברכה שיהיה גם לכבוד ראש השנה אבל מתאים לכל השנה.
הפרסים : ( ותודה מראש על ההתגייסות המדהימה !)
מקום 1 - שובר מתנה בסך 300 ש"ח לקניות אצל "רעותא" מתנת רעות ארד Reuta -CRAFT&DIY


מקום 2 –קופסאת הפתעות בשווי 300 ש"ח מתנת ליטל ואן-שטיינברגן "DEWGARCE.COM" הולנד
מקום 3 - סטאק "אהבה ממבט ראשון" מתנת קרן סביליה "Touch of ART"
מקום 4 – סטאק " MY COLLECTION" מתנת סימה יוסף  SIMA YOSEF – FUN &DIY
מקום 5 – סטאק Old times - Gold times”" מתנת שירי כרמלי "שירכה"
מקום 6 – 2 גליונות טפט מארז וגליון מדבקות מתנת יעל יניב "יעל יניב-טפטים מדבקות ורקעים לצילום"