פלאפל של בכי ושל צחוק

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא יום עצוב.

יום של התכנסות פנימה, של זכרונות ושל מחשבות.

על מה שהיה ,מה שיש ומה שעוד יהיה.

השכול נגס גם במשפחה שלנו.

מצרפת לכאן פוסט שכתבתי לפני שנה , שמתאר תחושות מנקודת מבט של ילדה. 

ילדה בכיתה ב'.
מה מבינים במלחמות כשאתה כל כך צעיר?
הייתה תחושה של מלחמה באוויר.
בפיקניק המשפחתי ההוא העמידו אוהלי גיוס בחניון של פארק הירקון , נו אז מה אם זו הייתה שבת? עכשיו זה מלחמה...
ורני אמר לאבא שלי - יאללה גדעון בואו נלך הביתה, אני בטח צריך להתארגן...
והצטלמנו, כמו שתמיד, אבל לא.
גם תמונות משפחתיות גרעיניות כאלו.
מי ידע?
ילדה בכיתה ב'.
שלא יכולה לשכוח את הטלפון ההוא שהקפיץ את הבית,
ואימא שלי בריצה לכיוון הטלפון אומרת " רני ".
כי היא תאומה... ותאומות מרגישות.
והבעל של התאומה שלה , רני, נהרג.

יהי זכרך ברוך .

( רן ציפר, דוד שלי , נקרא לשירות מילואים עם פרוץ מלחמת לבנון, ביום שני 11/6/1982 נפצע פצעי מוות מטיל סאגר שנורה מטנק סורי. בן 32 היה במותו.
השאיר אחריו את את אשתו רחלי, גילי בן שש ונועה בת שנתיים )

(https://www.facebook.com/rotem.bilu/posts/10206930252001595) 

מאז שאני אמא, ימי הזכרון קשים עלי . 

מאז שאני  חולה, הם הופכים כמעט בלתי אפשריים.

בהוראת הרופאים אני נמנעת מלהגיע לבתי עלמין.  מתסבר שעצם השהות שם, בינות אבנים שסוגרות על חיים שנגדעו ,

ולא משנה מה היה הגיל או מה היתה הסיבה, מורידים אותי כל כך, שקשה להרים חזרה.

וככה, כמו שאני נוהגת מאז שהטרשת הצטרפה לחיי, אני מוצאת לי מעקפים ונופכת אותם להרגל חדש.

הידיים רדומות ? נסרוג ונלמד אותן תחושה חדשה.

הזכרון התקלקל ? נתחיל לרשום בכל מקום, ולהזכיר בדרך אחרת.

יום הזכרון קשה מנשוא? נזמין אורחים לחגוג עצמאות וככה נשמור את העצב בין ההכנות, שלא ישתלט...

וככה, מאז שגיברת טרשת פה,  בערב יום העצמאות יש מסיבה גדולה, צוהלת, עם חברים וילדים ואוכל ואלכוהול וזיקוקים, כי ככה צריך , דוד שלי רני היה אומר, לחגוג את החיים ! 

פתיחת החגיגות מסתמנת  תמיד בפלאפל טרי טעים וחם שאני מכינה לבד, בשנתיים האחרונות הוא גם נטול גלוטן ! 

אז הנה, מוגש לכם באהבה 

פלאפל של בכי ושל וצחוק 

הכמות כאן היא כמות גדולה, כיאה לחגיגות...( לדעתי 60 כדורים)  אתם מוזמנים לחלק או להכפיל כראות עינייכם

המצרכים : 

1 קג חומוס יבש- מושרה במים לפחות 12 שעות.

1 צרור פטרוזליה

1 צרור כוסברה ( ממליצה לא לוותר על הכוסברה, נותנת טעם שהוא חלק בלי נפרד מהפלאפל. אם בכל

 זאת חייבים אז מחליפים בפרטוזליה )

 6 שיני שום קלופות

1 בצל גדול חתוך לשמיניות 

1 כף זרעי כוסברה

2 כפות מלח

1 כף פלפל שחור

1 כף פפריקה מתוקה

1 כף כמון 

1 כף אבקת סודה לשתיה

חצי כוס פירורי לחם או בגרסה נטולת גלוטן- פירורי לחם ללא גלוטן/קמת תמי

חצי כוס מים 

מטחנת בשר ( שלי מחוברת לקיטשן אייד ) או מעבד מזון 

שמן לטיגון 

משרים את החומוסים במים  ( הם עושים קולות פיצפוץ מצחיקים... ) 

אחרי לפחות 12 שעות, מסננים ושוטפים 

מכינים את כל התוספות

את כל המרכיבים טוחנים במטחנת הבשר או במעבד המזון 

אחרי שמסיימים לטחון את הכל, מערבבים היטב את כל המרכיבים ( אני לשה את התערובת ) 

טועמים ומתקנים תיבול . 

הטעם צריך להיות מעט חזק יותר מהטעם של התוצאה הסופית.

בשלב זה אפשר לתת לתערובת לנוח ( אפילו עד יומיים במקרר בכלי סגור היטב ) ולטגן רק לפני ההגשה.

את הטיגון אני עושה בשמן עמוק , עם מכשיר יצירת הפלאפל שמזכיר לי את הילדות...

כי גם בפלאפליות פעם היו משמשים בו. מעין ידית מתכת עם קפיץ בקצה ומגרעת לקציצת הפלאפל.

בין קציצה לקציצה אני מרטיבה במעט מים למנוע הידבקות.

 מטגנים להשחמה, משני הצדדים, מוציאים לטפטוף שאריות השמן על נייר סופג

ומנסים להביא את הפלאפל לשולחן בלי שיאכלו את הכל בדרך ..... 

יום זכרון קל , וחג עצמאות שמח 

רותם